נשיא המדינה ראובן ריבלין פורס את משנתו הלא שגרתית בבליץ של ראיונות שהוא שיגר לכלי תקשורת רבים לרגל מלאת שנה לכהונתו.

בשורות הבאות אנו נצטט קטעים שונים מתוך הראיונות הרבים שהעניק.

הסכם הגרעין שהושג בין המעצמות לאיראן – האמנם הוא כל כך אסוני למדינת ישראל? איך אתה רואה את התנהלות ראש הממשלה מול נשיא ארצות הברית בנושא הזה? איך אתה רואה את התנהלות ישראל ונציגיה?

"ההסכם עם איראן הוא חמור ביותר לגבי ישראל, לא הייתי משתמש במונחים של אסון. אנחנו יודעים לשמור על עצמנו, אנחנו יודעים כי ייעודינו הוא כאן, אין לנו כל חשש. אנחנו יודעים שגם אנחנו יכולים להגן על עצמנו. בשבילנו אין פה עניין תיאורטי, האם איראן חשודה או לא חשודה. איראן לא חשודה – איראן מאיימת עלינו לא רק בהצהרה מעל בימת האו"ם, אלא על ידי שליחת מערכות וחזיתות לגבולנו. אנחנו לא צריכים שלאיראן תהיה פצצה אטומית כדי שהיא תאיים על קיומה של מדינת ישראל. מאה אלף טילים איראנים המוחזקים בסוריה ובלבנון הם איום רציני ביותר על קיומה של מדינת ישראל, ואנחנו לוקחים זאת בחשבון".

אתה לא רואה שום דבר טוב בהסכם הזה? היכולת הגרעינית של איראן נדחית בעשר שנים לפחות.

"זה לא רק העניין של היכולת הגרעינית האיראנית. הסרת הסנקציות תתיר לאיראן לתמוך בטרור ביתר שאת. לא שהם לא עושים זאת גם כיום – הם מאיימים על גבולנו, מנסים לחדור לכיוון הירדני ממזרח לנו ומתכוונים לסיני. הם נמצאים בכל מקום ומקום. אבל היכולת המימונית שלהם שתגבר לאין שיעור כתוצאה מכך שהסנקציות יוסרו, היא האיום האמיתי על מדינת ישראל. אם העם באיראן יבוא ויבין בסופו של דבר שהרבה יותר נוח לו לחיות בשלום עם העולם, אני רואה בכך יתרון. יש יתרון בכל אפשרות של התפקחות העם באיראן והחלפה של השלטון בו".

צדק ראש הממשלה כשבחר באסטרטגיה של ראש בראש, על הנשיא אובמה, על הבית הלבן, להגיע לקפיטול, לקונגרס, בניגוד לעמדתו של נשיא ארצות הברית?

"אני מאמין שראש הממשלה באמת חדור אמונה שהוא מחויב להגן על מדינת ישראל".

כיושב ראש כנסת, היית מקבל מנהיג מדינה אחרת שבא לעשות שידול בכנסת נגד ראש הממשלה הישראלי?

"אני לא הייתי מזמין בן אדם שבא להתריס כלפי מדיניותה של הממשלה בכנסת ישראל. בין שהייתי חבר קואליציה ובין שהייתי חבר אופוזיציה. בעצם היותי יושב ראש הכנסת אני מחויב. ביינר בחר להזמין את ראש הממשלה, והוא קיבל את הזמנתו. אם אני הייתי ביינר האם אני הייתי מזמין? אני לא יודע מה היה בארצות הברית, ייתכן שהייתי מזמין. כישראלי לא היית מזמין אותו".

(ראיון לדב גיל הר בוואלה ניוז).

***

בשנה הראשונה לכהונתו מתח הנשיא ביקורת חוזרת ונשנית על ממשלת נתניהו בעניין היחס לערביי ישראל והקשרים עם אמריקה. פרשני בית הנשיא ייחסו אותה ליחסי העבר המעורערים בין ריבלין לנתניהו ולפעילותו של נתניהו נגד בחירת ריבלין. עד כה לא התקיימה סולחה בין שני האישים, אך בנקודת הזמן הקיצית הזו מגלה הנשיא רצון להנמיך את הלהבות.

"ראש הממשלה הוא ראש הממשלה, אני נשיא המדינה. בכל מה שקשור למדינת ישראל אנחנו פועלים בתיאום מוחלט, כמובן כל אחד על פי דעתו, אבל עד היום לא התגלעו הרבה מחלוקות. כזכור, גם כיושב ראש כנסת מתחתי ביקורת על ממשלת נתניהו בנושאי דמוקרטיה ובנושאים לאומיים. בין השאר הייתי נגד הרבה דברים אשר פגעו באמונתי האידיאולוגית ולפיה ציון כולה שלנו.

"יחד עם זאת, כמובן, עמדתי על משמר עקרונות הליברליזם וחופש הביטוי. תראו, אני גדלתי במדינת ישראל בלי חרות ומק"י. למרות שאבא שלי היה פרופסור, נמניתי עם אותם ילדים רוויזיוניסטים מנודים. אני יודע מה זה לחיות כאשר אתה מיעוט שמבקשים לסתום את פיו. להערכתי דווקא הימין, שסבל בעבר מנידוי, צריך להוביל יוזמות של הבנה עם הערבים. מי שחושב אחרת, שהערבים לא צריכים להיות כאן, חלקי לא איתו. אם במדינת ישראל נחיה יחד יהודים וערבים, יבינו גם הערבים בשאר חלקי ארץ ישראל שהם יכולים לחיות איתנו.

"אגב, אני גם חושב שצריך לשקם את עזה, כדי שהם יבינו שיש להם מה להפסיד. מאותה סיבה הייתי למשל בעד הקמת העיר רוואבי. חשוב שהפלסטינים יוכלו לחיות שם ברווחה תחת שלטוננו".

את רוואבי בונים, אבל בהתנחלויות יש הקפאת תכנון מוחלטת.
"הבעיה של יישובים חדשים היא בעיה שלנו מול העולם. אנשים מאוד נכבדים בתוך ממשלת נתניהו החליטו, ואני לא רוצה לומר מה חשבתי על זה כפוליטיקאי, על הקפאה ודברים כאלה. אנחנו צריכים להבין שאנחנו עומדים מול העולם כולו, ובעולם כולו יש תזוזה בכל מה שקשור לאיפוק שלהם בסוגיה. כלומר, אנחנו נמצאים במצב שבו צריך להימנע מאי־אלו פעולות הכרחיות להגשמת האידיאולוגיה כולה, ובלבד שנציב קווים אדומים.

"צריך להסביר לידידותינו הטובות בעולם, כמו ארצות הברית, גרמניה ועוד כמה מדינות באירופה, שיש לנו קווים אדומים. למשל, שירושלים היא לא התנחלות, שלא נעזוב את כל גושי ההתיישבות, ושאנחנו גם לא נכריח איש לעזוב את מקומו בארץ ישראל, מקום שבו התיישב ברשות. לא נוכל לשאת גירוש נוסף כפי שאירע בגוש קטיף".

אתה משתמש במילה 'גירוש' בכוונה, נכון?
"אני מאמין בזה".

לא 'התנתקות'?
"מה זה התנתקות? התנתקות זה כשהבן־אדם רוצה להתנתק. האם תושבי גוש קטיף אמרו שהם רוצים? לא, הם לא אמרו. אנחנו גירשנו את היהודים שם, הם גורשו".

(ראיון לחגי סגל וגדעון דוקוב במקור ראשון)

***

אתה בעד עלייה להר הבית?
“אני מסביר לחברי, שאש יוקדת בעצמותיהם, שקודם כל אסור למנוע מיהודים לעלות להר הבית. אבל אני גם נגד פרובוקציות. אני בעד הסטטוס־קוו. אני בעצמי עליתי בזמנו עם שרון להר הבית. אהוד ברק אמר לנו אז שזה מחויב המציאות כי פוגעים שם בעתיקות. אבל פרובוקציות, שיכולות לגרום להר הגעש שאנו יושבים עליו להתפרץ ולהביא אסון על כולנו, הן דבר מסוכן. זה גם מה שאני אומר לאורי אריאל ולכל החברים שלי שאני מעריך. במלחמת השחרור, בשבועות לפני שהלגיון הגיע, היינו יכולים להגיע בהליכה להר הבית ולקחת אותו. מנהיגי היישוב אמרו שלא עולים להר הבית. כמה היינו כאן, 600 אלף? רק הר הבית היה חסר כדי להביא עלינו את כל האסלאם".

"אבל היום יש תחושה של אימפריה, של מדינה חזקה, והייתה כתבה של אלון בן דוד בערוץ 10 עם מידע על הווקף שעושה כרצונו בממצאים ארכיאולוגיים, וזה יוצר תחושות קשות בציבור. יצחק רבין, כשבעיית הר הבית עמדה לפתחו, פעל בחוכמה ונתן למלך חוסיין את האוטונומיה. דיין נתן מעמד רוחני לווקף. אבל רבין היה חכם והבין שעדיף לתת את זה למישהו מבחוץ כמו מלך ירדן, או מלך מרוקו, הרי כולם מלכי ירושלים. לקבוע שהוא הפרטנר. גם הווקף שמח על זה. אבל כמה שבועות אחר כך רבין נרצח, בא פרס והחזיר את האחריות לערפאת".

אתה עדיין בעד פתרון של מדינה אחת ליהודים ולערבים?
ריבלין מתרגז. עמדתו הוצאה כנראה מהקשרה. “אני מאמין שחלוקת הארץ תגרום למלחמה. שלום ישכון כאן רק כשנחיה יחד בגבולות בטוחים. איך זה ייראה אם תהיה פדרציה או קונפדרציה עם ירדן, אני לא יודע. מדברים על שתי מדינות לשני עמים. נדמה לי שהפלסטינים לא יקבלו את זה במתכונת קלינטון. כמו שאנחנו לא קיבלנו את ההצעה של המלך עבדאללה, סבא של חוסיין, להקים אוטונומיה יהודית בין עתלית, חיפה ותל אביב. הפלסטינים לא יסכימו שישראל תהיה מדינה עם F16 ו־F15 וחמקנים ועצמאות ויחסים עם כל העולם, והם יהיו מוקפים במדינת ישראל ויצטרכו רישיון כדי לצאת לחו"ל. אבו מאזן לא יוכל למכור את זה לציבור שלו".

אז מה הפתרון?
“הרי גם כאן כבר לא מאמינים. תראה מה קרה בעזה. יצאנו, וקיבלנו רקטות במקום. לציבור בישראל אין אמון ברעיון שתי המדינות וגם לציבור הפלסטיני אין. זו הסיבה לכך שאבו מאזן הולך עכשיו למערכת הבינלאומית. הוא מבין שאין לו אופציה אחרת. ולכן, אין מה לעשות, צריך להודות. האלטרנטיבה היחידה היא להתחיל, לאחר 150 שנות טרגדיה, לבנות יחסי אמון. שהפלסטינים יבינו שלא נורא לחיות עם היהודים. אפילו די טוב. לכן אני בעד שיקום מהיר של עזה, למשל".

(ראיון לבן כספית במעריב)

***

לאחר שני הפיגועים הנשיא מיהר לפרסם הודעות גינוי ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הקיצונים בחברה היהודית. הביקורת שהטיח בקיצוני הימין הקימה עליו את המתלהמים ברשתות החברתיות, אך ריבלין לא מתרגש.

"הם לא ירתיעו אותי", מבטיח הנשיא. כשנשאל אם הוא השתנה והאם מעמדו כנשיא המדינה הפכה אותו ל"שמאלן" כפי שהאשימו אותו מתנגדיו – ריבלין צוחק. "לא שיניתי דבר ממה שאמרתי. בימין אמרו בעבר שאני יותר מדי ליברלי. ההפתעה היא בשמאל. בימין לא הבינו שמדינה יהודית ודמוקרטית פירושה שהיא דמוקרטית לכולם. בגילי, בכל מקרה קשה לראות את הדברים אחרת".

(ראיון לאטילה שומפלבי ומורן אזולאי בויינט)